- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה מתוקנת בתיק תא"ק 1090-07
|
תא"ק בית המשפט המחוזי בחיפה |
1090-07
20.10.2013 |
|
בפני : תמר שרון נתנאל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. מועצה מקומית מג'ד אל-כרום 2. עיריית אל שאגור (נמחקה) 3. מועצה מקומית דיר אל אסד 4. מועצה מקומית בענה עו"ד אבי גולדהמר ואח' עו"ד סמואל דכואר |
: איגוד ערים לענייני ביוב (אזור כרמיאל) עו"ד נתן מאיר ושות' |
| החלטה מתוקנת | |
התביעה :
1. בתיק זה הגיש המשיב - איגוד ערים לענייני ביוב אזור כרמיאל (להלן: " האיגוד") בסדר דין מקוצר, נגד המועצות המקומיות - המבקשות, בגין חוב שחבות המבקשות למשיבה, על פי הנטען, עבור טיהור שפכים, שבוצע על ידי האיגוד עבור המשיבות עבור השנים 2004 עד 2009.
בחודש אוקטובר 2003 אוחדו המבקשות לרשות מקומית אחת - עיריית אל שאג'ור (להלן: "ע יריית אל שאג'ור") ולפיכך הוגש כתב התביעה, תחילה, נגד עיריית אל שאג'ור.
בשנת 2008 ביטל חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה), תשס"ט-2008 (להלן: " חוק הפירוק"), את עיריית אל שאג'ור, תוך החזרת המבקשות למצבן קודם האיחוד, היינו - כל מועצה עומדת בפני עצמה, תוך שנקבעה חלוקה של החוב המשותף של שלוש המועצות הנ"ל, לאיגוד, באופן שהמבקשת 1 תישא ב- 43% מהחוב, המבקשת 3 תישא ב- 31% מהחוב והמבקשת 4 תישא ב- 26% מהחוב (להלן: " אחוזי החלוקה"). לפיכך, ביום 12.3.12, הוגש כתב תביעה מתוקן, נגד שלוש המועצות המקומיות הנ"ל.
התביעה נסמכת על צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה), תשס"ט-2009, שהוצא מכח חוק הפירוק (להלן: " הצו") ועל דו"ח הפירוק שהוצא במסגרתו (להלן: " דו"ח הפירוק"), בו נקבע, לטענת המשיבה, כי חוב המבקשות לאיגוד, נכון לחודש ספטמבר 2009, הינו בסך כולל של 11,056,686 ש"ח, בו על המבקשות לשאת על פי אחוזי החלוקה הנ"ל. החוב הנ"ל, בשערוך ליום הגשת התביעה עומד על סך 13,768,700 - הוא סכום התביעה.
הבקשות דנן :
2. המבקשת 4 הגישה בקשת רשות להתגונן, במסגרתה טענה גם למחיקת כותרת ואילו המבקשות 1 ו - 3, הגישו בקשה לגילוי ועיון במסמכים ולאחר מכן בקשה למחיקת כותרת.
בישיבת יום 10.1.13 הוחלט, בהסכמה, על גילוי מסמכים, שיבוצע בתוך 30 יום ונקבע כי המבקשות 1 ו - 3 רשאיות להגיש בקשת רשות להתגונן בתוך 30 יום לאחר מכן וכן נקבע, כי דיון בשתי הבקשות - זו שהוגשה על ידי המבקשת 4 וזו שתוגש על ידי המבקשות 1 ו- 3, יתקיים ביום 18.3.13.
לאחר ישיבת יום 10.1.13, הגישו המבקשות 1 ו- 3, ביום 4.3.13, בקשה למחיקת כותרת, ולחילופין בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן ודחיית מועד הדיון (במקום בקשת רשות להתגונן) ובה נטען כי גילוי המסמכים הומצא רק ביום 18.2.13.
בתגובת המשיבה לכך, שהוגשה ביום 12.3.13 טענה המשיבה, כי הבקשה למחיקת כותרת הוגשה בניגוד להסכמת הצדדים מישיבת יום 10.1.13, בה הוסכם כי תוגש בקשת רשות להתגונן, ולא בקשה למחיקת כותרת ולכן יש למחקה, ליתן פסק דין נגד המבקשות 1 ו -3 ולחייבן בהוצאות. כן נטען, כי עיקר המסמכים הומצא למבקשות עוד ביום 12.2.13 ורק יתרתם הומצאה ביום 18.3.13, לאחר שנעשו מאמצים רבים לאתרם.
ישיבת יום 18.3.13 בוטלה, ממילא, בשל כך שחליתי ובסופו של דבר התקיים הדיון ביום 2.6.13. עד מועד הדיון לא הוגשה בקשת רשות להתגונן מטעם המבקשות 1 ו - 3.
עניינה של המבקשת 4 :
עיקר טענות המבקשת מס' 4 -
3. המבקשת 4 הודיעה (בהודעה מיום 4.7.13 - בעקבות הצעה להסדר דיוני, שהוצעה על ידי המשיבות 1 ו- 3, כפי שיפורט להלן), כי היא מסכימה למתן פסק דין חלקי, נגדה, ע"ס 300,000 ש"ח, אשר נגזר, לשיטתה, מחישוב ראשוני שבוצע על ידה, בטרם נמסרו לה כל הנתונים, כי בכפוף למתן פסק דין חלקי זה, תינתן לה רשות להתגונן על יתרת סכום התביעה וכי במסגרת זו ימונה מיד, מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר יבדוק את ההתחשבנויות בין הצדדים.
4. לגופו של ענין טוענת היא, כי קביעת גובה החוב בדו"ח הפירוק (אשר תוקן והופחת ביום 15.5.11), נעשתה על פי מצב הכרטסת שנוהלה על ידי האיגוד, על שם עיריית אל שאג'ור וכי בדוח הפירוק נכתב, במפורש, כי המאזן, עליו הוא נסמך הינו מאזן בלתי מבוקר ולכן יש ליתן לה רשות להתגונן ולערוך חישוב המגיע, על פי כלל המסמכים הרלבנטיים ובכללם - מספר התושבים בשטח השיפוט שלה, בכל שנה, מספרם של אלה שהיו מחברים למערכת הביוב וכמות שפכים לנפש, המקובלת באיזור.
המבקשת 4 מפנה, כדוגמא, אל מכתבו של האיגוד אליה מיום 12.1.10, בו נאמר, במפורש, כי מד הזרימה לא היה תקין ולכן נעשה חישוב כמויות לפי נוהל שהופץ על ידי האיגוד, נוהל אשר כלל לא צורף לכתב התביעה. לטענתה, מאחר שנתון של שפיכת שפכים לנפש, המהווה רכיב מהותי של החישוב, נעשה על ידי האיגוד על פי נהליו הפנימיים והוא שנוי במחלוקת, אין מדובר בחוב קצוב והתביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.
עוד מציינת המשיבה 4, כי התביעה נסמכת על יתרת חוב כוללת בסך של כ- 11 מיליון ש"ח, בעוד שיתרת החוב על פי דוח הפירוק המתוקן היא בסך של כ- 8 מיליון ש"ח בלבד וכי שר הפנים ולכן גם המפרק שהכין את דו"ח הפירוק, אינם מוסמכים לקבוע את גובה החוב, אלא רק את החלוקה הפנימית בין המבקשות ואילו כתב התביעה אינו כולל פרטים ומסמכים מהם ניתן לראות כיצד חושב החוב.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
